מקור תהילים ב׳:ח׳
1 שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
פירוש רד"ק על תהילים ב׳:ח׳
1 שאל ממני והוא אמר לי: שאל ממני.
2 ואתנה גוים נחלתך כמו שאמר לו: ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ שמואל ב ז ט; ואמר שם ח יד: ויהי כל אדום עבדים לדוד; ואמר שם שם ו. ותהי ארם לדוד לעבדים; ואמר דברי הימים א יד יז: ויצא שם דויד בכל הארצות ויי' נתן את פחדו על כל הגוים. זהו שאמר ואתנה גוים נחלתך.
3 ואחזתך אפסי ארץ: הם קצות הארץ; ואפס וקץ קרובים בענין.